נח זוכר את המשחקים כחוויה משפחתית. רעייתו רינה הייתה בת לוויה קבועה ביציעים, ולעיתים אף ישבה לצד נשות השחקנים, כמו בוכבינדר וצ'ייג, במשחקים טעונים מול קבוצות כמו מכבי חיפה או הפועל חולון.

בין חפציו היקרים נשמרו משרוקיות ה"בלאלי" המקצועיות שקיבל מהשופט כדורגל אברהם קליין. הוא נהג להסביר את ההבדל המהותי בין ענפי הספורט: בכדורסל, המשרוקית נשמרת בפה לאורך כל המשחק כדי לאפשר תגובה מיידית ובכדורגל מחזיקים או קושרים את המשרוקית ליד – ולכן החוט בכדורסל ארוך יותר מהחבל הנדרש בכדורגל.  כמו כן, בניגוד לכדורגל – שם כמעט ולא הכיר את השחקנים – בכדורסל הוא שפט את חבריו הקרובים ביותר, עובדה שדרשה ממנו יושרה מקצועית עילאית.