נח רבינוביץ שופט את הפועל ירושלים (משחק ליגה)
סיפורו של נח רבינוביץ' בעולם הכדורסל מתחיל בתשוקה למשחק במגרשים המיתולוגיים של ירושלים וממשיך בקריירה מקצועית ענפה שנפרסה על פני עשרות שנים. נח לא רק שפט במשחקים של הליגה הלאומית, אלא גם רשם פרק היסטורי כחלוץ בתחום כדורסל הנכים בישראל.
כנער ירושלמי, נח גדל בתוך תרבות הספורט של אולם ימק"א ושיחק שם כדורסל ב"פועל ירושלים" בנבחרת הילדים והנוער. בזמן שחבריו "צמחו" לגובה והפכו לשחקנים, בחר נח בגיל 18 בנתיב שבו יוכל להנהיג את המשחק – עולם השיפוט. הוא החל לשפוט בליגות המקומיות, ומהר מאוד הפך לשם מוכר באולמות ימק"א ושטראוס, שהיו מתמלאים עד אפס מקום בימי שישי בצהריים.
באותן שנים (שנות ה-60 וה-70), הכדורסל בארץ היה חובבני באופיו והשחקנים זכו לתגמולים סמליים בלבד. נח ניהל בקור רוח את המשחקים הטעונים של שלוש קבוצות הדגל – הפועל, מכבי ובית"ר ירושלים – וזכה להערכה רבה בזכות האובייקטיביות שלו, גם כאשר האוהדים הירושלמיים ציפו ל"יחס ביתי".
תעודת שופט כדורסל במכביה השביעית
נח שימש כשופט בליגה הלאומית (אז הליגה הבכירה ביותר) במשך שנים רבות. עדות למקצועיותו ניתן למצוא בכרטיס השופט הרשמי מהמכביה השביעית בשנת 1965 (כרטיס מס' 0284), אירוע בינלאומי יוקרתי בו לקח חלק כסמכות שיפוטית.
לאורך השנים שפט נח לצד דמויות אגדיות כמו המאמן רלף קליין והשופט יונתן גרונר. הוא ליווה את הענף עד לפרישתו בגיל 40, עוד לפני שהכדורסל הפך למקצועני לחלוטין בשנות ה-90 עם הגעת השחקנים הזרים.
בשנים 1977–1978, לקח נח על עצמו את תפקיד רכז מחוז ירושלים בכדורסל. במסגרת אחריותו הניהולית, הוא ניהל את מערך שיבוץ השופטים ל-550 משחקי הכדורסל שנערכו באזור. גם בתקופה זו המשיך לשפוט בעצמו עשרות משחקים בליגות הבכירות (לאומית וארצית) ובליגת הנשים, כשהוא משלב בין ניהול לבין עבודה מעשית על הפרקט.
שופטי הכדורסל נח רבינוביץ ויונתן גרונר
בשנים 1977–1978, לקח נח על עצמו את תפקיד רכז מחוז ירושלים בכדורסל. במסגרת אחריותו הניהולית, הוא ניהל את מערך השיבוץ של כ-500 משחקי ילדים, נוער וליגות נמוכות באזור. גם בתקופה זו המשיך לשפוט בעצמו עשרות משחקים בליגות הבכירות (לאומית וארצית) ובליגת הנשים, כשהוא משלב בין ניהול לבין עבודה מעשית על הפרקט.
נח זוכר את המשחקים כחוויה משפחתית. רעייתו רינה הייתה בת לוויה קבועה ביציעים, ולעיתים אף ישבה לצד נשות השחקנים, כמו בוכבינדר וצ'ייג, במשחקים טעונים מול קבוצות כמו מכבי חיפה או הפועל חולון.
בין חפציו היקרים נשמרו משרוקיות ה"בלאלי" המקצועיות שקיבל מהשופט כדורגל אברהם קליין. הוא נהג להסביר את ההבדל המהותי בין ענפי הספורט: בכדורסל, המשרוקית נשמרת בפה לאורך כל המשחק כדי לאפשר תגובה מיידית ובכדורגל מחזיקים או קושרים את המשרוקית ליד – ולכן החוט בכדורסל ארוך יותר מהחבל הנדרש בכדורגל. כמו כן, בניגוד לכדורגל – שם כמעט ולא הכיר את השחקנים – בכדורסל הוא שפט את חבריו הקרובים ביותר, עובדה שדרשה ממנו יושרה מקצועית עילאית.